קוסקו - העיר

שמחנו מאוד בהחלטה לקחת air b&B לארבעת הלילות בקוסקו. הדירה יפה מרווחת, קרובה לרובע סאן בלאס. זה נעים להיות בסוג של בית אחרי שבועיים בדרכים.

ווילדר, שאירגן לנו את הטיול בפרו גר בקוסקו, קידם את פנינו כשירדנו מהאוטובוס והסיע אותנו לדירה.

אחרי מעט קניות וארוחה יפנית קטנה, פרשנו לשנת לילה.

בבוקר יצאנו עם מדריך בשם אלויס לסיור אתרים ראשוני בעיר. הוא יודע הרבה, אבל יש לו שתי נקודות מבט שליוו את ההסברים שלו:

• הספרדים הם אחלה כובשים. אם כבר להכבש - אז על ידי נוצרים מאמינים, שלא השמידו את התרבות שמצאו לגמרי.

• חשוב שמבקרים בפרו יכירו כל קדוש או קדושה בעיקר נוצרים, שסייעו לספרדים.

• ההצמדות לפרטים המאוד קטנים גרמה לכך שביקשנו להחליםו במדריך אחר שילווה אותנו בקוסקו ובעמק הקדוש.

  
  

ההסטוריה של העיר באמת מעניינת: זוהי הבירה ממנה צמחה האימפריה של האינקה. שני אחים שהגיעו מאגם טיטיקקה לכאן הקימו שלוחות לארבע כנפות שמיים. בהמשך, כשהגיע פיזארו עם פחות מ-150 חיילים, הוא התמקם במרכז העיר, שבה כמה פונקציונרים בכירים, וישב לחשוב מה לעשות. כוחות אינקה התקיפו את העיר באבנים וחיצים, ורגע לפני שהקרב הוכרע פרשה מרי את גלימתה על הספרדים וכו' וגו'. עובדתית הקרב הזה הוכרע לרעת המקומיים, ומכאן התרחב הכיבוש. הספרדים הקימו כאן כנסיות ומוסדות שילטון, אבל לא החריבו את מה שמצאו: אחת הכנסיות בלעה מבני ממשל של האינקה ועד היום הם דרים יחד, באחרת יש מוטיבים משותפים: שוב מרי הבתולה בהריון, בקריצה לממהפאצ'ה, שוב יש אלמנטים שנחשבים פגאנים בכנסיות, וספר התפילה בקצ'ואה הוא תרגום מאוד ליברלי של זה הספרדי.

לצד זה רואים את יכולות הבניה של האינקה והתייחסותם לגרמי השמיים ולרעידות האדמה התכופות במקום. קירות הבתים נוטים מעט אלה אל אלה, החלונות הם טרפזיים ועוד עניינים שגרמו לכך שבעת רעידת האדמה הגדולה של 1650 נותרו מבני האינקה על כנם - והבניה האירופאית לא שרדה.

עברנו בכמה מצודות אינקה ששמרו על דרכים עיקריות ועל העיר מפני צרה וכניסה של פשוטי העם. האצילים נהגו לשים סדים על ראשי תינוקות כדי שיהיו גבוהי מצח וניתן יהיה לזהותם בנקודות הפיקוח.

העיר של ימינו יפה מאוד והומה מקומיים ותיירים, רבים מהם מדרום אמריקה. יש בה רצועה שטוחה יחסית, אבל מרביתה שוכנת על מורדות גבעות, והרחובות עולים-יורדים כך שמי שאינו מורגל לגובה יכול להיות מאותגר.