Huaraz - Day 3, Pastoruri
- kennethroadtrip
- Jun 5
- 2 min read
היום השלישי היה יום שיא:
נסענו בדרך יפהפיה לכיוון דרום אל אזור הררי מרובה קרחונים, שם צעדנו אט אט לגובה של 5100 מ' למרגלות קרחון פסטורורי.
דרך העפר המובילה לשם מהכביש החוצה את עמק הוארז מדהימה. יש בה נחלים אחדים המסיעים מי קרחונים עם סחף רווי מינרלים, סוסים ופרות הרועים באחו עצום, וצמחיה אלפינית מיוחדת. בעמק אנחנו רואים בקתות של רועי צאן, כמסופר בפוסט הקודם, משפחות משפחות.
נתקלנו בתופעה מיוחדת - שיחי ה ברומליה. תחילה נגלה לעינינו מעין דקל הפוך, שבסיסו מעין שיח של אננס, מוזהב, שממנו נישא חוטר בגובה של כעשרה מטר. אם בא לכם להעמיק ראו קישור בסוף.
הדרך מתפתלת ועולה אל עבר תחילת המסלול. נופי ההרים המושלגים שסובבים אותנו הוא מהמם. השמש זורחת באוטו חם. אנחנו מגיעים לתחילת המסלול, פותחים את הדלת ומגלים שבחוץ בסביבות אפס מעלות. מתלבשים, מתעטפים ומתחילים לצעוד אל מרגלות הקרחון. השביל סלול, עולה בהדרגה,אבל בגובה 5000 מטר זה לא ממש קל, יש סוסים/חמורים בכניסה אבל אנחנו משתמשים בעלי קוקה, אז אנחנו מוותרים. המסלול מעגלי, למרות שדוב האנשים עולים ויורדים באותה דרך. אנחנו לבד, לא רואים נפש חיה עד שמגיעים ממש לקרחון (וגם שם זה לא ממש עמוס).
המראות מדהימים שכן אנחנו בתוך אזור של הרים מכוסי קרחונים, אבל לא פחות מעניין הוא מה שלא רואים:
בארבעים השנים האחרונות קטן השטח שהקרחון מכסה סביב ההר בקילומטר, והקרחון איבד 500 מ' מעוביו. המדריך שלנו היה מוליך טיולי טיפוס שהחלו במקומות שהם קרחים לגמרי היום. בשנה אחת של אל ניניו בה ירדו גשמים רבים אך לא ירד שלג כלל נסוג הקרחון בעשרים מ'! בעבר, ב-21/6 שכאן הוא היום הקצר ביותר היתה נערכת כאן תחרות סקי בין לאומית. היום אין איפה לגלוש בכלל - ממש מפחיד.
השטח שהיה מכוסה בקרחון, חושף מינרליים שונים שיוצרים בריכות בצבעים שונים - תופעה יפה ומעניינת. קצת מזכיר את ה-Yellowstone אבל עם מים קפואים.
במשך כשעתייים של הליכה השתנה מזג האוויר 4 פעמים. משמש חמימה (יחסית שכן עדיין קרוב לאפס מעלות) לשלג קל ורוח מקפיאה. מדהים, עוצמתי, הטבע במיטבו. חשוב לציין שהגענו ממש קרוב לקרחון, עשרות מטרים בודדים. וכבר רואים בו סדקים.
מגיעים חזרה, ומסכמים שזה אכן היה אחד הימים היפים בטיול, חבל שזה האחרון בהוארז.
Comentarios