Huaraz - Day 2
- kennethroadtrip
- Jun 4
- 2 min read
היום השני תרבותי יותר: הקדשנו אותו לממלכת Chavin שהתקיימה בין השנים 1200- ל 300. זה מעניין כי הם התחילו בשנים של יציאת מצריים, אבל במקרה שלנו לא נותר הרבה, ואילו כאן הם השאירו ערים ומקדשים לצד אומנות חרס ותכשיטים וטכנולוגיות בניה ששימשו את האינקה כבסיס לטכנולוגיה שלהם
ערכנו סיור יסודי במקדש גדול, שתחתיו נבנתה עיר מנהרות ששימשו לניקוז מי גשמים ונהרות וגם להשמעת מוזיקה שנוגנה מצדפים גדולים, שכשהגיעה מתחת לאדמה דרך פתחי האיוורור בעת טקסים דתיים כשכולם מסטולים משלל מיצי קקטוס וצמחים נתנה אפקט חזק.
* מעניין אם מהנדסי החמאס או לפחות שרת התחבורה שלנו ביקרו כאן בסיור לימודי כדי לקנות ידע בבנית מנהרות.
בעוד שהסיור במקדש מעניין, צריך לקחת בחשבון שהנסיעה אליו ארוכה ומייגעת , כשלוש שעות כיוון. מה שעורר לא מעט דיונים האם זה שווה את הזמן. הנסיעות הארוכות במיניבוס, גם אם הוא פרטי מעייפות, מטלטלות ומשעממות.
בהחלט נקודה למחשבה…
כדי ליצור הפסקה בנסיעה, עצרנו באגם קטן וחמוד. המדריך שלנו רצה להראות לנו בקתה של רועי צאן, הסתבר שזו קהילה קטנה של רועי בקר. הם גרים בביקתות קטנות , דומות לאלה שפגשנו בכפר ההוביטים בניו זילנד, רק שכאן הכל אמיתי: הם חופרים בור באדמה או שמנצלים כפל קרקע, מעליו בונים מעין גלריה שם יהיו המיטות ומעל לכל אלה - גג מקש צפוף המבודד מקור ומונע כניסת מי גשם. קומת הקרקע משמשת חדר אוכל ומטבח; אין מיים זורמים, אין חשמל אבל הכל נקי ומסודר
במאחז בו ביקרנו גרות שתי משפחות. הילדים(5) - בעיר הסמוכה אצל בני משפחה, שם הם לומדים עד לסופש אז הם באים לעזור בעבודות הבית. בשעת החליבה יוצאים התושבים לחלוב את הפרות בשטח, וסדר היום מוכתב על ידי זריחה / שקיעה וצרכי המשק.
ניגשנו לדבר עם הזוג שגר במקום, מסבירי פנים, הראו לנו את הבקתות שלהם, אחת למטבח, אחת לציוד, אחת לסלון וכמובן חדר שינה ושירותים. יש להם 100 כבשים וכ-15 פרות.
Komentáře