יום הראשון של הטיול - לימה

הגענו ללימה באחד במאי לאחר שיצאנו מהארץ וטסנו טיסה ארוכה דרך מדריד.

למי שהצליח לישון במטוס, הטיסה הייתה ממש בסדר, למי שלא היא נראתה בלתי נגמרת…

מקום הלינה הראשון שלנו לימים הראשונים הוא ברובע מירפלורס שהוא בעצם שכונה עשירה שאליה כנראה גלשו שועי המקום או מה שנקרא כאן לפי אלה שאנחנו מדברים איתם upper class לאחר שהמרכז ההיסטורי מיצה את עצמו.

היום המרכז ההיסטורי הוא כמובן שכונות העוני של  מעמדות הנמוכים. מירפלורס עצמה דומה לכל שכונה מסודרת בכל מקום שנהיה בה למעט זיהום אוויר שנראה שרובץ עליה לעת ערב.

המארח של הAirbnb התעקש לקבל את פנינו, והיה לבבי ונחמד בצורה יוצאת דופן  (לטובה כמובן)׳, נתן המלצות על האיזור, מסעדות וכו , ממש מדהים. הדירה עצמה ממש נחמדה, ברמה גבוהה, מעולה לשני זוגות, ועדיפה על חדר המלון.

התמקמנו, יצאנו לארוחת ערב במסעדת siete sopas העממית, וחזרנו למאבק בג`ט לג.

למחרת יצאנו לסיור בעיר עם מדריכה ורכב צמודים. התחלנו בשוק קטן וחביב, טעמנו כל מיני פירות חדשים לנו שלכל אחד מהם תכונות של בריאות וחיי נצח. כדי ללכת על בטוח ניסינו וקנינו גם כמה עלי קוקה. זה כנראה אולי גם מועיל למחלת גבהים…

אלפי סוגים של תפוחי אדמה…

ביקרנו בשוק דגים, השוכן במפרץ אליו מגיעות הסירות לאחר עמל הדיג. מגוון עצום של דגים ופירות ים הנהנים מזרם קר שמגיע מהקוטב ומתבטא בהיצע זול וטוב במסעדות.

המשכנו משם לאירוע תיירותי: שיעור והתנסות בהכנת פיסקו סאוור וסביצ'ה, ובהמשך, ארוחה מסורתית. אנחנו מתחילים להבין שבלימה כדאי שנתמקד בסביצ'ה, מרקים ו   nikkei kitchen שהוא השם שניתן למרכיבים פרואניים שעוברים הכנה בשיטות בישול יפניות. 

משם המשכנו דרך פקקי תנועה לאתר pachacamac: 

מתחם עצום של מקדשים נטועים בסביבה מדברית, שהיו מכוסים בחול ונחפרים אט אט בשבעים השנים האחרונות, אחרי שהתגלו לפני כמאה שנים. זה היה מרכזה של אחת התרבויות שהאינקה השתלטו עליה, ולאחר שהושגה הבנה על חשיבות האלים השונים ורשימה סופית שלהם, המשיכו לפתח אותו כמוקד דתי, מנהלתי ושילטוני. 

באתר רואים היטב שלימה היא בעצם רצועת חוף מדברית, וכל מהשף שצומח בה ניזון מהשקיה מלאכותית. היא מתמודדת על תואר העיר היבשה בעולם, ואף סובלת מרעידות אדמה תכופות. למרות זאת מה שמכתיב את אופיה הוא ההיסטוריה של פרו, פערי המעמדות, שנאה היסטורית של ספרד לצד העובדה שצאצאי הכובשים והמחריבים שייכים כברירת מחדל למעמדות הגבוהים וההיסטוריה וההווה הפוליטיים של פרו.

וחזרנו לדירה עייפים ….