העמק הקדוש (התמונות הגיעו)

הקדשנו יומיים לטיול בעמק בקדוש. השם המחייב ניתן לו בשל הנהר החוצה אותו, לו ייחסו תרבויות שונות מעמד מיוחד כי נתן להם אוכל וחיים. יש בעמק הזה שילוב שובה לב של עיירות קטנות, מקסימות ומנומנמות (כך הבטיח לנו יובל) בעלות מבנה ספרדי הכולל כיכרות יפות מוקפות במסעדות, בתי אוכל וקפה ומוסדות ציבור וכנסיות. בחלקן יש גם שווקים הומים, בהם יושבות מצד אחד נשים ומטפלות בירקות ופירות במבט משועמם הבוהה לחלל בעוד הידיים חותכות תפוחי אדמה לגפרורים דקים שיהפכו לצ'יפס, מסירות את הקליפות מפרי הדר כדי לייבשם ולמכור אותם, ועוד ועוד. מהצד השני ניצבים קונים סבלניים המקשקשים זה עם זה, מסבירים לנו פנים או עושים כל דבר שידגים שהיום עומד להגמר ואין עוד לאן למהר.

המקום כמובן שופע ישראלים, שמתנחלים לתקופות שונות.כמו שפגשנו בגווטמאלה בוגרי צוק איתן, כאן פגשנו בוגרים של המלחמה הבלתי נגמרת, ומדבקות איזכור רבות. יש אפילו מדריכי טיולים שמדברים מספר מילים בעברית. כמו: אוכל, סבבה , יאללה .. מצחיק. הנהג שלנו למשל ידע לספור בעברית, ולזהות חיות … 

אנחנו פוגשים זוג צעיר מטייל אחרי תקופות מילואים ארוכות, הם מטיילים בעמק עם אופנוע, והם שולחים אותנו לקפה הכי טוב בעמק. אז כמובן שהלכנו! מקום חמוד באמת מייצר קפה טוב, והוא סוג של מקום מפגש לזרוקים/זרוקות כך למשל ראינו משפחות אמריקאיות עם ילדים שנראה שהתנחלו במקום.

בין העיירות הללו ישנם הרים המחורצים בטרסות אינסופיות שחלקן חוגג 1000 שנות קיום ויציבות. הטרסות מייצבות את המדרונות כדי למנוע מפולות וגם משמשות לגידולים חקלאיים במקומות בלתי נגישים.  אנחנו מוצאים שם גם התיישבויות מתקופות קדם- אינקה ואינקה, חלקן מדהימות בגודלן ובתיחכומן ההנדסי ובמידה בה הן מודעות לתנועתם של גרמי השמיים  שהמעקב אחריהם מאפשר פעילות חקלאית (זריעה, קציר, ועוד).

אנחנו עוצרים במכרות המלח של Moray: אלה ניזונים ממעיינות מלוחים המנותבים לכ-2000 בריכות אידוי שבתחתיתן נמרח חימר למניעת חילחול. לאחר כמה חודשים מתקבל מלח בשלוש שכבות: ורודה - מהחימר, בהירה בשיכבה העליונה, ולבנה בשיכבת הביניים.

משם נסענו לאתר בו נחשפו כמה בורות עמוקים בתוכן טרסות עגולות מרשימות. לא ברור כיצד נוצרו, וישנה סברה שזה קרה מנפילת מטאוריטים. המבנה  המושקע וממצאים מעלים סברה שזה היה מעין מכון וולקני מקומי. מעגלי הטרסות מושלמים, ומי גשמים שמגיעים לתחתית מחלחלים בקלות.

לסיום היום עלינו לאתר המתנשא מעל העיירה ollantaytambo. הוא נמצא על הר תלול מאוד מעל לעיירה, והיה ניסיון לבנות מקדש לשמש בראשו, אך הספרדים הגיעו קודם. האתר בנוי בקניון בין שני צוקים, בנקודת מפגש אסטרטגית בין שני עמקים, וקשה להבין איך הם הצליחו להביא את האבנים הגדולות הללו במעלה ההר…. האתר מרשים, אולי שעת אחה״צ גורמת לו להיות אפילו מרשים יותר 😜 

לסיום היום הופקדנו ב casa andina המפנק מאוד.

למחרת יצאנו לפיסאק. העיירה נמצאת במפגש דרכים לאגן טיטיקקה, קוסקו, מאצ'ו פיצ'ו והג'ונגל הפרואני. גם בסביבתה יש טרסות רבות ועיר קדומה על ההרים. גם העיר הזאת מוקפת בחומה היקפית שנועדה בעיקר למנוע כניסה של חיות, שכן לבתים בתקופה הקדומה לא היו דלתות.

באופן מפתיע כל אתר כזה שונה מאחרים, ואנחנו לא מפסיקים להתפעל מהמיקומים הצופים לנופים מדהימים. פיסאק שימשה כמודל לשיטות הבניה ששימשו להקמת מאצ'ו פיצ'ו. 

לסיום היום עצרנו במוזיאון Inkariy: כל המוצגים אינם מקוריים, אבל זהו מסע מאוד מעניין בזמן מ 3000- ועד לתקופת האינקה ופיזארו.

בסוף היום חזרנו שוב ל casa andina. אנחנו מתפנקים במלון שהוא למעשה ריזורט . מאד יפה ומטופח, אבל ללא בריכה או ספא. יש להם סוג של ג׳קוזי זוגי במחיר מופקע. אבל מצד שני הם מאד שירותיים - בקשנו לשתות בקבוק יין שהיה ברשותינו, לא בקשו דמי חליצה להיפך אפילו נתנו לנו כוסות…