ביקור במאצ׳ו פיקצ׳ו

למחרת יצאנו באוטובוס למאצ'ו פיקאצ'ו. מיגל איחר מעט,  אבל כשניכנסנו לעיר הוא התעורר והתחיל להרביץ בנו תורה. הוא מציג גישה קלה יותר לעיכול:

האינקה נשענו על כתפי התרבויות שקדמו להם, והשכילו ללמוד לנצל אותן. הספרדים התעניינו רק בזהב, ולכן לא הגיעו למקומות קשים או כאלה שאין בהם זהב. מלחמות בין שני האחים שטענו לכתר חרצו את גורל האימפריה. מאצ'ו פיקצ'ו ננטשה לאחר שתושביה חקו במגיפה שיובאה למקום אחרי מפגש של המקומיים עם ספרדים, אולי בקוסקו.

היה מרגש לסייר באחד משבעת פלאי תבל. האתר נמצא על הרים תלולים מאוד, וכמה מעיינות זורמים דרכו אל הנהר. בשיא גרו כאן כנראה 1000 תושבים, שקיימו את עצמם ואת האזור שהיה שמור לביקורים של מלך האינקה.

בתחילת המאה העשרים עברו לכאן שלוש משפחות מקומיות והחלו לעבד כמה טרסות. עשר שנים מאוחר יותר הגיע לאזור חוקר מאונ' ייל בשם חירם בינגהם. הוא חיפש אחר העיר האבודה של האינקה, בלי לדעת פרטים. הוא נתקל באחד מבני אותם משפחות שהוביל אותו למקום מגוריו, ועל שאר ההיסטוריה ניתן ללמוד באתר של נשיונל ג'אוגרפי. כנראה שלא תמצאו שם הסבר מדוע רוב החפצים שמצא לא הוחזרו לפרו עד היום.

הבנאים של העיר ייצרו מעין במות (בדומה להר הבית), למעשה טרסות נרחבות: מעל לסלע - שכבת אבנים; מעליהן - אבנים עגולות וגדולות, שנועדו לתת מעט גמישות בעת רעידות אדמה; ובשכבות העליונות - מבנים עם קירות לא אנכיים ( כדי שגלי הרעידות לא יפרקו את הקירות), חלונות בצורת טרפז, ועוד. בכל שיכבה נחצבו תעלות שאיפשרו למי המעיינות ולמי הגשמים לחלוף במורד ההר. עובדתית - זה עבד עד חשנים האחרונות, בהן החלו שקיעות וסחיפות קרקע באזור, שגורמות לשקיעה איטית של המבנים. מהרו והגיעו, כי יתכן שהאתר ייסגר בתוך עשר שנים!

המדריך שלנו הוא בעל ידע רב וגאה במורשתו, אבל עצלן. ביום בו הלכנו אל האתר מצאנו את עצמנו הולכים בלעדיו מידי פעם. בסיור בעיר עצמה הוא מיצה ויצא, ואז התברר שאנחנו לא ממש יכולים להסתובב שם בלי מדריך. בהמשך התברר שכרטיס הכניסה מקנה ביקור של שלוש שעות, אבל זה די הספיק גם אם נשאר "טעם של עוד". צריך להדגיש שהפרואנים מגבילים/ מווסתים את כמות המבקרים באתר, על מנת לשמור עליו וגם (ואולי רק) ע״מ למקסם הכנסות. כשתגיעו לכאן זיכרו לוודא שהכרטיס שלכם מקנה כניסה לשלושת המעגלים ובררו כמה זמן שהיה הוא מקנה.

הסיכום שלנו לביקור: העליה לרגל לאתר, מה שפגשנו לאורכה והאתר עצמו מיוחדים מאוד ו"שווים את המאמץ". זהו אירוע המסכם ומסדר דברים רבים שלמדנו עד שהגענו למאצ'ו פיקצ'ו, והאתר עצמו ממש מדהים.